התמודדות עם כשלון ואגו גם... 

כשלון ברוב המקרים יביא לבושה, תסכול וכעס. כעס עצמי וכעס על אחרים. כי רובנו "לא אשמים במה שקורה לנו, מישהו אחר אשם", כך אנו חושבים לפחות.
האומנם? ממש לא...

אין הביישן למד? למד גם למד.
אבל יזכור לו הביישן שאם יעסוק בלהסתיר במקום ללמוד מהמקרה ומהחוויה אותה חווה, יפסיד פעמיים.

כדי להתגבר על הבושה צריך לפתוח את הנושא ולדבר עליו .

"אני נכשלתי" לא שווה ל- "אני כישלון", הרי אנו לא יכולים להחליף את עצמנו. אם נלמד מזה נפיק לקחים, נעשה התאמות ונתאמן... וכך נהיה מוכנים יותר למכשול הבא, שיבוא. בטוח יבוא.

אבל נהיה מוכנים יותר. שקולים יותר. ביישנים פחות, מסתירים פחות ולמעלה מהכל – מדברים על זה. 

כשלון יכול להניע. ליצור מוטיבציה להצלחה, כשלון יכול גם לשתק. פחד משתק, הפחד מהכישלון הבא... שמעבר לפינה.

כדי להצליח צריך להפסיק לפחד מכישלון.

הכישלון היחידי שלנו יהיה חוסר היכולת ללמוד מהכישלון (לא הכישלון עצמו).

אפשר לומר "אני נכשלתי", לא לומר "אני כישלון".

כולנו נכשלים על בסיס יום יומי כהורים, כעובדים, כמשפחה ולכן אין סיבה לפחד מכישלון.

אפשר לדבר ולספר על הכישלון כדי שנוכל ללמוד ממנו, כולל הפרטים שאנו "שוכחים" ומתביישים בהם וקרוב לוודאי שיש לכך סיבה.

לכל כישלון יש תקופת "אבל", אבל לאחר זמן קצר צריך להמשיך הלאה.

יש הבדל בין עיקש לעקשן? יש... חפשו בעצמכם מה ההבדל... ולימדו אותו לעומק.

אחרי הכל מה שמניע היום את כולם זה כסף. ועוד כסף... ועוד כסף. ומי שחושב אחרת – שיקום.

יצביע לפחות? יאמר משהו?

חפשו גם ערך "אגו" על הדרך... שזה נושא בפני עצמו (ארחיב בהזדמנות הבאה).

לחשוב אחרת, להיות יצירתיים, לשחות נגד הזרם, לא אומר להיכנס עם הראש בקיר.

דמות מיטיבה / מנטור / יועץ המתמחה בתחום יכול להועיל לעבור את "הכשלון", הצורב לעיתים, בקלות רבה יותר, עם המסקנות הנכונות ועם האימון הנכון שיכין אותנו להמשך לבוא.

שימוש בכלים ניהוליים כאלה ואחרים יכולים לסייע לנו לקבל החלטות מושכלות יותר.

מנטור – מקשיב, מכוון, מלמד, מאמן, מתרגל ומלווה בהליך מורכב ולא פשוט, המתחיל ברוב המקרים ברצון בשינוי.
יש לזכור ששינוי מתחיל תמיד בפתיחות לשינוי. פתיחות לשינוי (ולא רק רצון לשינוי) הינו תנאי בסיסי והכרחי.

לא יודע עד כמה זה נכון, אבל "אמרו" של - 9 מתוך עשרה מנהלים מצליחים יש מנטור.
אני מאמין שגם לכאלה שלא מצליחים יש מנטור ויש כאלה המצליחים ללא מנטור...
לא מועיל - לא מזיק, אם ניקח אחריות על הדברים ולא נאשים את כל העולם ואשתו בהחלטה טובה פחות ו"אפילו מאוד"....

כל אחד יכול להצליח יותר, להבדיל מכל אחד יכול הכל. אהבתי את התובנה הזו.
כי זה תלוי בנקודת הפתיחה של כל אחד, מהיכן הוא מתחיל ולאן הגיע.
מאוד אישי. מאוד מדיד.

אם נדבר במספרים לצורך הבנת המסר, אדם שהונו שני מיליון ש"ח והונו מגיע בחמש שנים הבאות ל חמישה מיליון ש"ח (הרוויח שלושה מיליון ש"ח),
מול אדם המתחיל באפס ומגיע לשני מיליון ש"ח בחמש שנים... מי הצליח יותר?
הראשון הרוויח שלושה מיליון ש"ח השני רק שני מיליון ש"ח.
בשורה תחתונה – בחנו את עצמכם על פי נקודת הפתיחה ולא רק על פי התוצאה.

צריך להאמין כי ההצלחה תלויה בנו ואם נתאמץ (יותר) נצליח (יותר).

להשתדל? חשוב. 

מ- 1 עד 10, כמה  ההצלחה תלויה בך?

כדי להצליח חייבים לפתח אופטימיות (זהירה).

כדי להתקדם צריך מדי פעם להפר כמה כללים.

אל תשאל את עצמך  אם אתה  חכם ומוכשר מספיק, שאל האם  אתה מתאמץ מספיק.

לא כל אחד יכול להצליח בגדול ולהיות ראש ממשלה או מיליארדר, אבל כל אחד יכול להצליח יותר.

לא כל אחד עובד בעבודה שהוא רוצה, בטח לא בעבודה שהוא אוהב.

חשוב לעבוד בעבודה שאנו הכי טובים בה. מעולים בה.

קחו כמה דקות, הכינו רשימה של דברים שאתם לא מוכשרים לעשות.  לא פשוט להכין רשימה כזו, לא פשוט לאגו, אבל הכרחי.

ובכל זאת מה העבודה הנכונה בשבילנו?

1. האם את/ה מרגיש/ה שאת/ה מפתיע/ה את עצמך בעבודה?

2. האם את/ה מצליח/ה לפעמים יותר ממה שחשבת?

3. האם יש לך רגעים שאת/ה מרגיש/ה שהדברים פשוט קורים לך?

4. האם את/ה מרגיש/ה בעבודה שיש לך את הטאץ' הייחודי שלך?

אם ענית על הכל ב"כן", אתה בול במקום. אתה לא נמצא ליד, אתה שם.

גם אם יש לנו את הכישורים, לא בטוח שיש לנו את המיומנויות.

מיומנויות ניתן לרכוש, לפתח על בסיס הכישורים שלנו, על בסיס הנתונים הבסיסיים ביותר שלנו  (משפחה, חברים, סביבה, בית ספר, צבא, עבודות ראשונות ועוד), על מה שאנו אוהבים באמת, על מה שאנו מסוגלים וחשוב לא פחות - מה שאנו לא מסוגלים לעשות ולא טובים בו.

לא תמיד נעסוק במה שאנו אוהבים באמת.

לא כל אחד יהיה זמר מצליח, כדורסלן מצליח, מנהל מצליח.
אבל כל אחד יכול להצליח – יותר.  

 נכתב בעקבות צפיה בתוכנית  "כיצד להצליח בששה שיעורים"  בנושאים שמשכו את תשומת ליבי.